פרופ' אילנה שוהמי מביאה תמונות מן הנוף הלשוני
אחד המאפיינים המרתקים בתיעוד של שפות במרחב הוא הפער בין מספר המילים הקטן הנראה על השלטים, לעומת המידע הרב שכל שלט מעביר ברמת העומק והמחשבה לגבי החברה, משטר, זהות, שפה, נושאי השלט ועוד. לפיכך אנו מתייחסים לשפה במרחב כקצה של קרחון, שמתחתיו יש עולם ומלואו.
השלט המופיע בתמונה באחת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, כולל שמונה מילים בלבד, אך ברמת העומק מועבר בו ידע רב ביותר. למשל, עצם זה שהשלט נכתב בכתב יד ולא במכונת דפוס, מה שמצביע על קשר בין אישי לכתוב, ולקשר בין-דורי עם הביוגרפיה המשפחתית ומורשתה ומאבקם של הנכדים למען הדור המהגר במשטר דמוקרטי, שטעם גם את המשטר האחר. ההתייחסות למרוקו מצביעה על זהות דמוקרטית, בניגוד לסטיגמה המיוחסת לתומכי הרפורמה. כך השלט הזה חושף קשר בל ינותק בין עדתיות, ביוגרפיה, פוליטיקה, מחאה ודמוקרטיה.
