מילון סוציולינגוויסטי

העמדה או התאוריה שלפיה לכל בני האדם יש מושגי יסוד משותפים, ועל כן שפות שונות מייצגות את העולם בדרכים דומות.

ראו מודוס.

מניפולציה או סילוף עובדות היסטוריות באמצעות הלשון. בעקבות כתביו של הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול, בעיקר ספרו "1984".

היכולת לקרוא ולכתוב, להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים, ולשלוט במגוון יכולות תקשורתיות הנחוצות לצורך תפקוד נאות בחברה.

מאפיינים של לשון אדם פרטי בהיבטים של הגייה, סגנון דיבור, בחירת מילים וכדומה.

שיש לו תכונה מאפיינת וייחודית, לשונית או כל תכונה שהיא.

מונח מפתח בתאוריית הנימוס של בראון ולווינסון (Braun & Levinson), המבוסס על ההנחה שבני האדם מתמודדים כל הזמן עם איום.

קו התיחום המחבר נקודות גיאוגרפיות בעלות תכונה לשונית משותפת, כגון איזופון (לתכונות פונולוגיות), איזומורף (לתכונות מורפולוגיות), איזולקס (לאוצר מילים משותף).

התלכדות של לשונות ממוצא שונה המדוברות באותו שטח לאחידות טיפולוגית. גרמנית: Sprachbound.

בתאוריית פעולות הדיבור, בניגוד ללוקוציה שהיא המילים הנאמרות עצמן, האילוקוציה היא הכוח של אותן מילים לבצע פעולה בעולם. האפקט של.