מילון סוציולינגוויסטי

עברית ישראלית

המאפיינים הדקדוקיים, התחביריים והלקסיקליים של דוברי העברית במדינת ישראל. המונח נקבע בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי הבלשן חיים.

עברית מדוברת

נוהגי הדיבור המקובלים בפי דוברי העברית, ושונים בהיבטים מגוונים מכללי הדקדוק והלשון הכתובה. ראו: עברית ישראלית.

עברית קלסית

אוצר המילים, כללי הדקדוק והתחביר ומאפיינים סגנוניים של רובדי העברית, מלשון המקרא ועד תחיית הלשון.

עיגון השתתפותי

ניסיון להבטיח תור מורחב במהלך שיחה על ידי סיפור, באמצעות גיוס תשומת הלב ומעורבות של המשתתפים. אנגלית: participatory embedding

עיגון נושאי

ניסיון להבטיח תור מורחב במהלך שיחה על ידי סיפור וקישור בין נושא הסיפור לנושא קודם בשיח. אנגלית: semantic embedding

ערברית

שפה היברידית המשלבת ערבית מדוברת עם יסודות בעברית ונפוצה בקרב שכבות שונות בציבור הערבי הישראלי. גם: ערבית ישראלית. למונח גרסה.

ערוץ

הכלי שבו משתמשים במהלך תקשורת, כגון שיחה ישירה, כתב, טלפון, מרשתת. אנגלית: instrumentalities, channel