לכל שוחרי האגודה שלום.

בימים אלו של כניסתי לתפקיד נשיאת האגודה לחקר שפה וחברה, ה"חברה" גועשת. למעשה, היא גועשת, תוססת, נאבקת ומתמודדת עם אתגרים כבר תקופה ארוכה. אולי מאז ומעולם. אך בימים אלה, בין היערכות לבחירות להתמודדות עם תוצאותיהן, בין ציפייה לשינוי לכמיהה ליציבות, נדמה שהכול גועש עוד יותר. לצד התקווה לשותפות, השיח רווי גילויי איבה וגזענות חריפים מאין כמותם.

המורכבויות הפוליטיות והשיח הנלווה אליהן נטועים בלב העשייה שלנו באגודה. הם באו לידי ביטוי בכנס האחרון שערכנו, והם נוכחים במאמרים, בספרים ובמחקרים של חברות וחברי האגודה. הקשרים בין שפה לחברה שזורים בכל המתרחש סביבנו, והעיסוק בהם מאפשר לנו להבין את המציאות, לבחון אותה במבט ביקורתי, גם לפעול בתוכה ולעתים אף לחולל שינוי.

אני רוצה לשוב ולהודות לרוביק רוזנטל, שכיהן כנשיא האגודה במשך למעלה מארבע שנים, הוביל יוזמות מבורכות רבות והקפיד על קשר רציף עם חברות וחברי האגודה. אלו נעליים גדולות, ואני נכנסת אליהן בהערכה ובתחושת אחריות. אני מקווה להמשיך עשייה זו ולפתח יחד יוזמות נוספות, שיאפשרו לנו להיפגש, לשוחח, לחקור ולכתוב, ולקדם את העיסוק בשפה, ברב־לשוניות ובזהויות בחברה שלנו.

בתקווה לימים טובים ורגועים יותר, לשיח מכיל באמת ולשפה המאפשרת הקשבה, מפגש ושותפות.

מיכל טננבאום
נשיאת האגודה

לקריאת האיגרת במלואה, לחצו כאן >>