מזכר שהופץ לקראת ישיבה בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת, תחת הכותרת "הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת, התשפ"ו–2025", עורר לאחרונה סערה ציבורית בישראל דווקא בגלל ניסוח הכותרת. כותרת הצעת החוק הנוכחי השמיטה את המילה 'טבח' וכל ראייה ל'מלחמה' ול'טרור', שהופיעו בהצעות החוק הקודמות באותו העניין.
בדיון שנערך בוועדה התנגד נציג משרד ראש הממשלה לכתיבת המילה 'טבח' בשם החוק, ובמקומה להשתמש במונחים ניטרליים כגון 'מאורעות' ו'אירועים', "…כי לא היה רק טבח, היה גם טבח … כמו שמאורעות תרפ"ט נקראו כך ולא טבח תרפ"ט, כי זיכרון בונה חוסן", נימק.
דבר זה גרר תגובות חריפות מצד המשפחות השכולות, בטענה כי שינוי זה עלול לטשטש את המשמעות הנוראה של המציאות שהתרחשה בשבעה באוקטובר 2023, ולהרחיק את השיח הציבורי מההכרה הברורה בעוצמתו ובאופיו הקטלני של הטבח שאירע וששינה את פני החברה בישראל. הדיון הציבורי שהתעורר בעקבות זאת העלה את נושא האחריות בהבנייה של התודעה ההיסטורית והכרה בעצם מיסגור השיח סביב ארועים אלו: טבח, אלימות, מחדל, תעוזה, אומץ, תקומה. זו תקופה שהחלה בנקודה בזמן וטרם הסתיימה, לכן בחירת המילים הנכונות להצעת החוק ולתוכנו היא קריטית בעיצוב התודעה שמובילה למדיניות ובתורה מובילה לביסוס הלגיטימציה של המדינה.
בעקבות הביקורת, יו״ר הוועדה הצהיר כי הנושא יידון שוב לפני ההצבעה הסופית, בעוד המשפחות דרשו לשמור על שפה שמכירה במפורש ב'אירוע' כ'טבח'.
למאגר החקיקה הלאומי ולהצעת החוק >>
*צילום מתוך אתר הכנסת
