השפה היא מראה לחברה. היא משקפת תהליכים, רגשות ושינויים המתרחשים בה. בעיתות משבר הדינמיקה הזו מתחדדת: מונחים קיימים מקבלים משמעויות חדשות. ביטויים חדשים, לעיתים בוטים ונוקבים, צומחים מהשטח ומפלסים את דרכם אל מרחבי השיח. כבר עמדנו על טיבה 'הַנְשָׁקָה' המבטאת את השפעת האירועים האחרונים על השפה. דוגמה נוספת היא הופעתו של פועל חדש: לזרבב.
'לזרבב' הוא זוהי דוגמה לפועל אֶפּוֹנִימִי, דוגמת 'לגמוז'. המקור הוא שמו של הרב אברהם זרביב, איש בית אל, שפרסם סרטונים ובהם תיעוד של הריסת מבנים באמצעות דחפור D9 וקריאות להרס ושיטוח של שכונות בעזה. הפועל משקף הלכי רוח של נקם והשמדת עזה מן היסוד, זכה לאהדה בקרב התומכים במהלך, והוא אף פרץ לשיח ולמאמרי דעה. בעיניים אחרות הוא מעלה שאלות מוסריות ופוליטיות נוקבות.
