יצחק רועה כותב על מהפכת השפה בשידורי קול ישראל, שהוא היה ממוביליה. במבט לאחור על תקופה מכוננת בתקשורת הישראלית, הרדיו.
יצחק רועה כותב על מהפכת השפה בשידורי קול ישראל, שהוא היה ממוביליה. במבט לאחור על תקופה מכוננת בתקשורת הישראלית, הרדיו.
הלשון העברית, בעלת רצף היסטורי דבור לכאורה עוד מימי קדם, שפה הנושאת ניחוחות של קדושה, זיכרון וזהות. מ"יהודית", שפתם של.
השפה היא מראה לחברה. היא משקפת תהליכים, רגשות ושינויים המתרחשים בה. בעיתות משבר הדינמיקה הזו מתחדדת: מונחים קיימים מקבלים משמעויות.
מילים נולדות ומתפתחות כל העת בתוך השפה כישות דינמית וחיה, המתאימה את עצמה באופן מתמיד לצרכים חדשים ולנסיבות משתנות. בתקופות.
העברית המודרנית היא פסיפס לשוני המשלב השפעות רבות ומסורות הגייה שונות. אחד מההיבטים המעניינים בדינמיקה הזו הוא האופן שבו הגיית.
המילון שלפנינו מכיל אוסף עשיר של יסודות מהעברית המדוברת ומהסלנג: מילים, צירופים ומשפטים, המשמשים בעברית הלא-פורמלית בתחומי חיים מגוונים, בנסיבות.
במהלך שני העשורים האחרונים, אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הפך למאגר דיגיטלי מרכזי ופורץ דרך, והחודש מציין 20 שנה לקיומו, בכנס.
משרד החינוך הכריז על שנת 2025 כ"שנת הבינה המלאכותית" במערכת החינוך. השר יואב קיש מוביל מהלך נרחב להטמעת לימודי בינה.
עם, אומה, לאום, מדינה – מילים מוכרות לנו כל כך, אבל האם אנחנו באמת מבינים את משמעותן? במאמרו, דוד שחם.
האם עתידם של כתבי העת המחקריים בשפה העברית נמצא בסכנה? יוזמתו של ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, מעלה.