ב-16 ביוני התקיים באוניברסיטת תל אביב יום עיון בנושא שפות היהודים. האירוע נערך מטעם האגודה, בשיתוף התוכנית לחינוך רב-לשוני והמכון ללשון, ספרות ותרבות יידיש ע"ש יונה גולדריץ'.
את יום העיון, שכלל שמונה הרצאות קצרות, יזמו והובילו פרופ' מיכל טננבאום ופרופ' אילנה שוהמי.
צילמה: אילנה שוהמי
נושא יום העיון
לשונות היהודים: היבטים חברתיים, רגשיים ופוליטיים
פרופ' אילנה שוהמי וד"ר יאיר אור הציגו את ספרם החדש, שנערך יחד עם פרופ' ברנרד ספולסקי המנוח, Multilingual Israel: Old Ideologies and New Realities – שפות יהודיות ולא יהודיות במרחב הישראלי. הספר מכיל 15 מאמרים ומקיף את התופעה הרחבה של שפות יהודיות, המעסיקה היום את המחקר ואת השיח הישראלי. בכינוס השנתי הקרוב יוקדש מפגש כפול למחקרים המופיעים בספר.
ד"ר תמר עילם גינדין סקרה וסיפרה על לשונות היהודים באיראן. מסתבר שאין בנמצא מונח מטרייה של 'יהודית פרסית'. יהודי פרס פיתחו שפות יהודיות שונות על פי הסביבה הלשונית שבה חיו. חלק מאותן שפות הן איראניות, כאשר באיראן עצמה שפות שונות, כמו שירזית ואיספהנית, ולשונות ערביות כמו ערבית-כורדית הקרויה 'לשאן דידן', הלשון שלנו. פרט נוסף מעניין – קיימת גם שפת סתרים יהודית: לותראי.
ד"ר תמר עילם גינדין
סקירה על לשונות היהודים באיראן: לא רק פרסית
ד"ר רועי גינסברג הציג סוגיות הקשורות בפוליטיקה של היידיש. בלב ההרצאה הציג מחקר המתאר את מעמדו המיוחד של הקובץ "צאנה וראינה" במרחב היהודי, ואת השפעתו על התרבות ועל יחסי הקבוצות השונות והמגדר ביהדות התפוצות, בעיקר האמריקנית, דוברת היידיש, בדגש על נשים יוצרות.
ד"ר רועי גינסברג
The politics of Yiddish: Language and its functions then and now
ד"ר אילאיל באום פתחה חלון לנושא שכמעט אין מדברים עליו: נוף לשוני בלדינו בארץ ישראל, לאורך השנים וגם בישראל של היום. לשפה יש מופעים רבים, למשל בכרזות ובמודעות, בעיתונות לדינו, בשמותיהם של בעלי עסק ואף בכרזות פוליטיות. כמו כן, הציגה יוזמות לשימור הלדינו במפגש בין הדורות.
ד"ר אילאיל באום
לדינו בנוף הלשוני בישראל: מיפוי ראשוני
פרופ' בנימין הרי דיבר על ההיסטוריה והפוליטיקה של השפות היהודיות-ערביות. בהרצאתו הציג מפה נרחבת של השפות היהודיות בארצות ערב, ופרש את ההיסטוריה שלהן, שהחלה כבר בתקופת שקדמה לדת האסלאם. בהרצאה התמקד בשאלה הנתונה במחלוקת: האם ערבית-יהודית היא שפה יהודית.
פרופ' בנימין הרי
ההיסטוריה והפוליטיקה של השפות היהודיות-ערביות
פרופ' יהודית הנשקה הציגה את המיזם 'לשון הבית', אשר הקימה ושעומדת בראשו. המיזם עוסק בתיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם, באמצעות מפגשים מוקלטים ומצולמים עם דוברי השפות, בדרך כלל אנשים מבוגרים שזו שפת אימם. המיזם כולל מאות רבות של תיעודים, בעולם לשוני הולך ונעלם.
פרופ' יהודית הנשקה
׳לשון הבית׳ – תיעוד ושימור לשונות היהודים ותרבויותיהם
פרופ' שרה בנאור הרצתה בזום ממקום שבתה בלוס אנג'לס, על מילות מורשת, מילים וביטויים שנשאלו מן המסורת ללשונות יהודים מודרניות. היא הציגה שאלות פתוחות לכיווני מחקר עתידיים.
פרופ' שרה בנאור
Heritage words: The role of loanwords in the shift from longstanding to new Jewish language varieties
המשורר ד"ר אלמוג בהר שוחח עם ד"ר רוביק רוזנטל על מפגשי העברית והערבית-היהודית בצמתים אישיים, ספרותיים וחברתיים. בהר מגיע ממסורות לשוניות שונות במשפחתו, ערבית בדיאלקטים שונים, לדינו, והוא אף מכונה "מגדל בבל של אדם אחד". בשיחה עלו שאלות מרתקות של זהות ושפה. בהר תיאר את דרכו אל השפה הערבית שאותה שמע בביתו, ואת התובנות החברתיות והתרבותיות שלו בעקבותיה.
ד"ר אלמוג בהר וד"ר רוביק רוזנטל
על מפגשי העברית והערבית היהודית בצמתים אישיים, ספרותיים וחברתיים
צילמה: אילנה שוהמי
תזכורת:
הכינוס השנתי ה-24 של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה
יתקיים ביום ראשון, כ"ד באלול תשפ"ו, 6 בספטמבר 2026
באוניברסיטת ניו יורק בתל אביב
נושא הכנס:
שיח לעומתי לעומת שיח מכיל בעידן של קיטוב חברתי ופוליטי
