העברית במשבצת – הולדתו של התשבץ העברי

אסתר גולדנברג

קווים לדמותו של התשבץ העברי

התשבץ העברי, כך מתברר, אינו רק שעשוע לשוני, אלא מסע בן כמאה שנים, הטומן בחובו סיפור על אנשים, מילים, יצירתיות ואינטלקט.
מרגע לידתו בשולי העיתונות של שנות העשרים, ועד להתגבשותם של תשבצי ההיגיון המחוכמים בעשורים המאוחרים יותר, נפרשת היסטוריה שלמה של לשון חיה ומתרחבת. דמויות כמו קדיש סילמן ויורם הרועה לא רק חיברו חידות, אלא היו חלק ממעצבי מסורת שבה המציאו מונחים, כופפו כללים דקדוקיים בעת הצורך, והעניקו לעברית מרחב ליצירה ולמשחק שבו כל רמז הוא הזמנה לחשיבה מחודשת.

בין שיכולי אותיות, צימודים וקריצות ספרותיות, התשבץ העברי הפך למעין דיוקן תרבותי-לשוני שהעשיר את העברית ברוח של סקרנות, גמישות ואף הומור.

המאמר המלא: קווים לדמותו של התשבץ העברי, פורסם במדור "במת אורח" באתר "הזירה הלשונית", והושמע לראשונה כהרצאה ביום עיון לכבוד פרופסור יהושע בלאו, במלאות לו מאה שנים (כ"ג באלול תשע"ט 23.9.19).
לקריאה לחצו כאן >>