ההכרזה של עומר אל-אנסארי, נשיא אוניברסיטת קטאר, על פתיחת קורסים ללימוד השפה העברית, נראית כחורגת מההקשר האקדמי הטהור. הנימוק הרשמי הציג את המהלך כחלק מהרחבת ההיצע האקדמי וכאמצעי להקניית כישורים רלוונטיים בעולם גלובלי. כן הוסיף כי התוכנית נועדה לעודד הבנה תרבותית ותקשורת חזקה יותר עם ישראל ועם מדינות אחרות שבהן יש אוכלוסייה דוברת עברית. אוניברסיטת קטאר (Qatar University) היא מוסד ההשכלה הגבוהה הלאומי במדינה.
הנגשת לימודי עברית כחלק מתוכנית הלימודים הכללית באוניברסיטה ציבורית במפרץ אינה תופעה שכיחה, ומרבית המוסדות האקדמיים במדינות המפרץ אינם מציעים מסלולים מעין אלה לסטודנטים.
אף שלא נקבע מועד רשמי לפתיחת הקורסים, הכללת העברית בתוכנית הלימודים מדגימה כיצד החלטות פדגוגיות משמשות כלי אסטרטגי בעל מתח מובנה. מהצד האחד, האפשרות להכשיר את הקרקע הציבורית לשינויים עתידיים במערכת היחסים האזורית, ולקדם הבנה בין-תרבותית היא מבורכת. מהצד השני, לימוד שפתו של האחר באזור רווי מתחים נושא עמו גם ערך פונקציונלי מובהק של בניית תשתית אנושית המסוגלת לקרוא, להבין ולפענח את המציאות הפוליטית והביטחונית בישראל באופן בלתי אמצעי.
