לשון המקובלת בקרב הממסד הדתי היהודי ומוסדות הלימוד הדתיים. מתאפיינת בציטוטים מן המקורות ובאוצר מילים וביטויים ייחודי. המונח משמש גם.
לשון רשמית
לשון שנקבעה על ידי מוסדות המדינה וחוקיה כלשונה של המדינה. למשל: עברית במדינת ישראל, בהבדלה מערבית ומאנגלית.
לשון שנייה
לשון שרוכש אדם במהלך חייו, באמצעות לימוד או הגירה. אנגלית: second language
לשון תרבות
הלשון הנלמדת במוסדות החינוך לצורך היכרות עם תרבות רחבה, מעבר לשפת המקום. למשל: צרפתית בחברה הרוסית לפני המהפכה, אנגלית בארצות.
לשון תשתית
הלשון המקורית של חברה מסוימת המאמצת שפה חדשה. השפה המקורית משפיעה על מימוש השפה החדשה. וראו לשון איחוד. מלטינית: substratum
מבנה השתתפות
בחקר השיחה: חלוקת התפקידים והיחסים בין המשתתפים בשיח. אנגלית: participation structure
מבע ביצועי
בתאוריית פעולות הדיבור: מבע שיש בכוחו להשפיע על המציאות ולשנות אותה. אנגלית: performative utterance.
מבע ביצועי מפורש
מבע שהדובר מבצע באמצעותו את פעולת הדיבור, וגם מתאר באותו זמן את הפעולה. אנגלית: explicit performative utterance
מבע היצגי
בתאוריית פעולות הדיבור: מבע שבו הכוונה האילוקוציונית של הדובר היא להתחייב במידה זו או אחרת לאמיתות הפרופוזיציה שהוא מבטא. למשל:.
מבע הנחייתי
בתאוריית פעולות הדיבור: מבע שבו הכוונה האילוקוציונית של הדובר קשורה בניסיון להשפיע על מעשיו של השומע. נקרא גם: הכווני, הוראתי,.
