קהילת המקיימת תקשורת דבורה וכתובה גם יחד, ומפעילה מבנים חברתיים, פעילות חברתית, יחסי גומלין, סמלים, ערכים, נורמות ומיתוסים. המונח נטבע.
קוינה
סוג לשון המשמש באזור גאוגרפי מסוים בידי מספר קבוצות דוברים, שהוא תוצאה של איחוד ופשרה בין כמה דיאלקטים בלשון. לדוגמה:.
קולוקוויאליזם
שילוב מכוון של יסודות דיבוריים בטקסט במשלב גבוה יותר, כגון בנאום או ביצירה ספרותית.
קונוטציה
המשמעות הנלווית למילה מעבר למשמעות הבסיסית (דנוטציה). היא עשויה להתממש כמשמעות נלווית קבועה ('ורוד' במשמעות אופטימי), או בהשתמעויות מזדמנות במהלך.
רב-לשוניות
מצב שבו הדוברים בקהילת דיבור (ע"ע) נתונה מתפקדים בלשונות אחדות. אנגלית: multilingualism
רובד לשוני
שלבים היסטוריים בהתפתחות שפה, המעצבים את התפתחותה. בהתפתחות העברית מונים ארבע שכבות לשון. אנגלית: language strata
רוֹטוֶולש
שפת הגנבים הגרמנית, המשמשת במאות השנים האחרונות ומכילה מילים רבות בעברית ובשפת הצוענים. גרמנית: Rotwelch.
רליג'יולקט
הגוון לשוני, אוצר מילים ומאפיינים לשוניים של קבוצה דתית, כגון חרֵדים במדינת ישראל. מנוקד: רֶליג'יולקט
רפרטואר לשוני
מכלול סוגי הלשון שהדובר נחשף אליו ועשוי להשתמש בו בהקשרים חברתיים שונים. אנגלית: repertoires
