לשון המקובלת בקרב הממסד הדתי היהודי ומוסדות הלימוד הדתיים. מתאפיינת בציטוטים מן המקורות ובאוצר מילים וביטויים ייחודי. המונח משמש גם.
לשון רשמית
לשון שנקבעה על ידי מוסדות המדינה וחוקיה כלשונה של המדינה. למשל: עברית במדינת ישראל, בהבדלה מערבית ומאנגלית.
לשון שנייה
לשון שרוכש אדם במהלך חייו, באמצעות לימוד או הגירה. אנגלית: second language
לשון תרבות
הלשון הנלמדת במוסדות החינוך לצורך היכרות עם תרבות רחבה, מעבר לשפת המקום. למשל: צרפתית בחברה הרוסית לפני המהפכה, אנגלית בארצות.
לשון תשתית
הלשון המקורית של חברה מסוימת המאמצת שפה חדשה. השפה המקורית משפיעה על מימוש השפה החדשה. וראו לשון איחוד. מלטינית: substratum
